למרות ריבוי האבחונים של הפרעת קשב והשיח הפתוח בנושא. עדיין ישנה בורות של הורים, מורים וגם מי שבעצמו מתמודד עם הפרעת קש"ר (קשב וריכוז) לגבי האתגרים והפוטנציאל. אחד המשפטים הכי נפוצים שאני שומעת ותמיד, תמיד מקומם אותי. הוא משפט שהורים ומורים אומרים לי כשמציגים ילד עם הפרעת קש"ר…"הוא דווקא ילד אינטיליגנט". ולמה שלא יהיה?!?
מתמודדים עם קשיי קשב וריכוז הם ילדים, נוער ואנשים תקינים לחלוטין. רק חדים יותר משאר הסביבה. החושים שלנו חדים יותר. מה שאומר שבכיתה של 35 ילדים יותר קשה לנו לשבת ולהתרכז…אגב לכל אחד זה אתגר. אבל מה שבטוח שפעם מזמן כשבני האדם חיו בסביבות אחרות – נגיד בתקופת האדם הקדמון 🙂 אנחנו אנשי הקש"ר היינו המובילים, הכוכבים ואולי גם השורדים היחידים! כי היינו שמים לב לכל רחש וסכנה בזמן. רגישים לקולות וצלילים, לריחות, ומזהים שינויים בסביבה. אנשי הקש"ר יוזמים ויצירתיים בפתרונות ובעיות שהיו מקדמות את כל השבט הקדום.
למה? כי אנחנו רואים דברים אחרת. לא מחוץ לקופסה. כי לנו אנשי הקש"ר אין קופסה!!! כמובן שהיינו גם הכי יעילים. כי אנחנו חושבים יותר מהר מכל האחרים, סקרנים, אוהבים לחקור, לבדוק, להציע הצעות ובעלי דמיון מפותח במיוחד. ומאוד קשה לנו לשבת סתם ככה לאורך זמן. זה מרדים אותנו (במיוחד ליד שולחן נוח בכיתה שאפשר לשים עליו את הראש 🙂 נכון שבשבט היו אומרים עלינו שאנחנו שתלטנים, אימפולסיביים, מרוכזים בעצמנו, מדברים מהר מדי והרבה מדי או חולמניים (אנחנו תמיד חושבים על רעיונות).
אבל עם כל הטוב הזה שאנחנו מביאים לעולם, כל השאר פשוט זניח. אז הנה הכל עניין של פרספקטיבה. ועכשיו שאנחנו חיים ביניכם בתקופה אחרת לגמרי שכבר אין אריות ודובים מסתובבים בינינו שאנחנו יכולים להזהיר אתכם מפניהם ואת הגלגל כבר המציאו. השתנתה לנו כל הסביבה הטבעית והושיבו אותנו ליד שולחנות בלי התנסויות, בלי תנועה. ככה בתוך קופסה.
והרי לנו אנשי הקש"ר אין קופסה! ובקופסה צפוף ומשעמם לנו. אז אנחנו מתנתקים, נוזלים בכיסא, נרדמים על השולחן ובעיקר נראים חסרי מנוחה. ככה מכבים אותנו! וככה נוצרת ה"הפרעה" – כי כל זה מפריע לנו לצמוח ומכבה את המנגנון המופלא שלנו. אז אם אתם רוצים ילד קש"ר שמח ולא עם "הפרעה" תנו לילדי הקש"ר משימות, אחריות, תנועה, פעילות תחושתית והתנסותית. נכון שבתוך כיתה של 35 תלמידים קשה רק לנו לתת פתאום לעמוד ולזוז (משפט שאני שומעת מהרבה מורות). אז תהיו גם אתם יצירתיים. תנו להם לפחות למחוק את הלוח, לשבת על הרגל (זאת המקבילה ל"קוצים בישבן" והיא מרגיעה אותנו מאוד ומאפשרת לנו להתרכז יותר טוב). ובעיקר תפסיקו להתייחס אלינו כמו אל נחותים. כי אומנם הזמנים השתנו וגם הציפיות מבני אדם – פתאום מצפים שבני אדם יפסיקו להתרוצץ ביער, יפסיקו לזוז כל הזמן וישבו בשילוב ידיים…זה אגב הכי נורא כי אנשי הקש"ר זקוקים לידיים בשביל לחוות את הסביבה, לקלוט מידע ולהרגיש בעניינים. ולשלב ידיים בשבילנו זה כמו להוריד לחתול את השפם). כן גם לשתוק ולא לענות מיד כשאנחנו יודעים את התשובה…כי אנחנו חושבים הרבה יותר ומהר יותר מכם "האנשים הפשוטים".
אז אל תשכחו את זה 🙂 שבזכותנו שרדתם בתקופת המערות את כל הסכנות והגעתם עד הלום.
והנה עוד כמה מיתוסים…ואת המילה "הפרעה" אשים בגרשיים. כי לא תמיד אנחנו מפריעים לאחרים או לעצמנו. אז אל תתייגו אותנו.
1. ילדים עם ADHD עצלנים, מפונקים או לא ממושמעים:
זהו מיתוס פוגעני ושגוי. ילדים עם ADHD מתמודדים עם קשיים אמיתיים בוויסות הקשב השמיעתי ו/או חזותי ו/או תחושתי מה שמשפיע על יכולת הריכוז ועל ההתנהגות שלהם. זהו היבט נוירולוגי. טיפול ואימון נכון יכול ללמד אותם אסטרטגיות יעילות בתפקודים ניהוליים שיעקפו את הקושי ויסייעו להם להתמודד בהצלחה עם אימפולסיביות או גיוס עצמי למוטיבציה בדברים שלא מעניינים או מרתקים אותם. צקו משמעות למשימות שאתם נותנים זה יסייע להם להתגייס.
2. ADHD היא בעיה של הורות גרועה:
אין שום הוכחה לכך שהפרעת קשב וריכוז נגרמת מהורות גרועה. אמנם, סגנון הורות לא מיטבי יכול להחמיר את התסמינים (קושי בגבולות ובקבלת סמכות, קשיי התארגנות, תזונה לקויה ועוד) אך הוא אינו גורם להם. נכון שילדי קש"ר יכולים לעצבן כי הם נראים לא מקשיבים, שוכחים תמיד משהו איפשהוא. אבל זה כי יש דברים אחרים ויותר מעניינים מסביב. והקשב השמיעתי והחזותי נתון אליהם. תזונה נכונה ופעילות מתאימה אף הן משפיעות על היכולת למקד קשב וריכוז למשימות יומיום.
3. ADHD עובר את זה עם הזמן:
סביר שתסמיני הקשב והריכוז ישתנו עם הגיל אך הם לא בהכרח יפחתו, "ההפרעה" עצמה לא נעלמת. ילדים רבים ומבוגרים עם ADHD ממשיכים לחוות קשיים בתחומים שונים בחייהם, כגון לימודים, עבודה ויחסים חברתיים. רק נראה כי "ההפרעה" פוחתת עם הזמן והסיבה הפשוטה היא שבבגרותם אנשי הקש"ר עוסקים במקצועות שמאפשרים להם לבטא דווקא את האיכויות של ADHD. לדוגמה: אדם תנועתי יעבוד כמאמן כושר ואז התנועתיות שלו לא תראה כהפרעה אלא כחוזקה. מעצב שיער יכול לעמוד כל היום בלי שאף מורה תגיד לו לשבת (בפעם הבאה שאתם אצלו תשאלו איזה ילד הוא היה). אך משום שבבית הספר כל הילדים נדרשים לאותם כללים, חוקים ומשימות. דווקא המתמודדים עם "הפרעת" קש"ר הופכים ל"בעייתיים". הם זזים, מדברים, מתפרצים לדברי המורה ושוכחים להכין שיעורי בית (או זוכרים אבל היה להם משהו יותר מעניין לעשות).
רז הרשקו המופלאה שזכתה במדליית כסף בג'ודו שיתפה שהתחיל בחוג כדי שתוכל לשחרר את המרץ שלה כי נאלצה להתמודד עם ADHD וזו אולי הדוגמה הכי טובה לכך שהקש"ר לא עובר. אנחנו פשוט לומדים לנתב אותו למקומות שבהם כל הטוב הזה יבוא לידי ביטוי. אך לא כולם לא תמיד. אנשי קש"ר רבים שלא מקבלים כלים לחיים ולהתמודדות מיטבית לא פעם מנתבים את האנרגיה למקומות שלא מיטיבים עימם. מחקרים הראו שאסירים רבים הם אנשי קש"ר ובאופן כללי הנטייה לתאונות נקשרת אף היא לקש"ר.
4. רק ילדים היפראקטיביים יכולים להיות מאובחנים עם ADHD:
היפראקטיביות היא רק אחד מהתסמינים של "הפרעת" קשב וריכוז. ילדים רבים עם ADHD אינם היפראקטיביים ודווקא חולמניים, שקטים ולעיתים שקופים בכיתה וגם הם מתקשים להתרכז, לשבת בשקט לאורך זמן ולהקשיב מבלי לזוז או מתקשים להתארגן. תנו להם משימות שיעוררו וימריצו אותם. תקבלו ילדים אחרים לגמרי.
5. אין טיפול יעיל להפרעת קשב וריכוז:
מיתוס שגוי. נכון שהמאפיינים לא חולפים. אך מתן כלים בטיפול CBT, אימון קש"ר והדרכה להורים ולילדים יכולים לעשות פלאים (עם או ללא טיפול תרופתי). אפשר בקלות לסייע לילדים עם ADHD לשפר את התפקוד שלהם בבית, בבית הספר ובחברה. באמצעות אסטרטגיות למידה ומיומנויות גיוס וניהול עצמי. אך בעיקר עבודה על ערך עצמי שתאפשר להתחבר לכוחות ולאיכויות (ויש הרבה מאוד!!!) להפחית תיוג עצמי שלילי, לחוות הצלחה ולגבש דימוי עצמי חיובי.
7. ילדים עם ADHD לא יכולים להצליח בלימודים:
עם התמיכה והטיפול הנכונים, ילדים עם ADHD יכולים להצליח בלימודים כמו כל ילד אחר ואפילו יותר. התאמות ואסטרטגיות למידה וסגנון למידה שונה – הם יעילים מאוד. ומאפשרים להם להצליח גם בביה"ס וגם באקדמיה או ברכישת מקצוע. מכיוון שהם קולטים ומעבדים מידע אחרת מ"האנשים הפשוטים" שלא ניחנו ביכולות הקש"ר המופלאות. אפשרו להם למידה אחרת: התנסותית, פעילה ובעיקר שיוצקת משמעות בצורה ובתוכן וכן, גם תחרויות מעוררות ומפעילות את המוח שלנו.
8. ילדים עם ADHD פחות אינטליגנטיים:
אינטליגנציה אינה קשורה ל"הפרעת" קשב וריכוז. ילדים עם ADHD יכולים להיות אינטליגנטיים מאוד, אך קשיי הקשב שלהם עלולים לפגוע ביכולת שלהם לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם בבית הספר ובסביבה שמתקשה להכיר את התופעה והאיכויות שהם מביאים. ואז אנו נתקלים בתופעה של תת-הישגיות. יש הרבה ילדים מחוננים עם "הפרעת" קשב וריכוז. אך הם הצליחו לפתח אסטרטגיות עוקפות לקש"ר ולכן זה לא תמיד ניכר וגם בגלל שהמיתוס השגוי שילדי קש"ר הם תלמידים פחות טובים מאחרים גורם לתת אבחון בקרב ילדים מחוננים. אלו הכי מתאימים למשפט הנפוץ: "יש לו פוטנציאל אבל אין לו מוטיבציה".
9. ADHD היא המצאה של פסיכיאטרים ופסיכולוגים:
קשב וריכוז היא שוני נוירולוגי אמיתי, שנחקר רבות על ידי מדענים. קיימות ראיות רבות לכך שמדובר בשוני ביולוגי ולא פסיכולוגי. ולמרות זאת בעזרת טיפול ואימון אפשר ללמוד אסטרטגיות מצוינות להתמודד עם הקשיים הלימודיים, רגשיים, חברתיים והתנהגותיים.
10. אין צורך באבחון רשמי עבור ADHD:
אבחון רשמי על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג מוסמך חשוב מאוד כדי לקבל טיפול תואם. מכיוון שכל ילד קש"ר מתמודד אחרת עם החוויה. אבחון מקצועי מאפשר להבין בצורה טובה יותר את התסמינים והקשיים הספציפיים של הילד, ולפתח תכנית טיפול מותאמת אישית. חשוב לזכור שכל ילד הוא שונה, והתסמינים של "הפרעת" קשב וריכוז יכולים להשתנות מאוד בין ילד לילד.
ואם תרצו לדעת עוד ולקבל כלים עבור ילדי הקש"ר הנפלאים בבית הספר שלכם. דברו אתנו. נשמח לצמוח יחד או לשחק יחד עם אריה דמיוני 🙂 וכן אנחנו מלמדים גם ילדים אסטרטגיות יעילות ללמידה ופדגוגיה רגשית.